לפני שפותחים את המשחק
- סוג התרגול: הפקת צליל
- רמות: מילה, צירוף, משפט
- אפשר לתרגל גם בלי הקלטה; שמירה דורשת הסכמת הורה
מה את בוחרת לפני שהמשחק נפתח
- את יעד ההפקה, רמת התרגול ורשימת הפריטים או כללי הבחירה שלהם.
- אם דייג יהיה זמין בתוכנית ואם ההקלטה תהיה פעילה, בכפוף להסכמת ההורה.
סוג התרגול: הפקת צליל · רמות: מילה · צירוף · משפט
מה הילד עושה, צעד אחר צעד
נוגעים בדג שנע במים ותופסים אותו.
שומעים את המילה, הצירוף או המשפט שהקלינאית הכניסה לתוכנית.
אומרים את הפריט, ורק אחר כך בוחרים להמשיך לדג הבא.
אותו משחק, שני הקשרים שונים
בתוך המפגש
העצירה בין דג לדג מאפשרת לעבוד תחנה אחת בכל פעם. אפשר להדגים תפיסה אחת, להקשיב יחד למודל, ואז לתת לילד לבחור מתי לעבור לדג הבא.
בהמשך בבית
המעבר לדג הבא אינו אוטומטי, ולכן אפשר להשאיר רגע קצר בין אמירות בלי לרדוף אחרי קצב המשחק. ההורה יכול לסיים אחרי כמה דגים גם אם הבריכה עדיין לא הושלמה.
איך התרגול עובד עם הקלטה ובלעדיה
אומרים את הפריט גם ללא הקלטה וממשיכים לדג הבא כרגיל. המיקרופון נפתח רק כשההורה הפעיל שמירת הקלטות. שמירה ושיתוף הם צעדים נפרדים: ההורה בוחר אם לשמור, ובנפרד אם לשתף עם הקלינאית.
מה יכול להופיע בתיעוד
- איזה פריט הוצג ושהתחנה הושלמה.
- הקלטה של האמירה, אם ההורה אישר שמירה וההקלטה הייתה זמינה.
מה אי אפשר להסיק מזה
- תפיסת הדג אינה ציון על ההפקה.
- השלמת הבריכה אינה הוכחה שהיעד הוטמע או הוכלל לדיבור חופשי.
מה חשוב לעשות בבית
אפשר לעצור בין הדגים או לסיים מוקדם. התפקיד בבית הוא לפתוח את התרגול ולעודד ניסיון, לא לתקן כל אמירה ולא להחליף את המילים שהקלינאית בחרה.
מתי עדיף לבחור משחק אחר
- הילד מעדיף רצף חזותי ברור של תחנות — חלל יכול להתאים יותר לאותו חומר תרגול.
- המטרה אינה הפקה אלא הקשבה, סיפור, ניגוד פונמי או הטעמה — בוחרים משחק שמציג את אותה משימה במפורש.