איך עושים את זה בפועל?

קובעים זמן קבוע וקצר
שתי דקות אחרי מקלחת או לפני סיפור יכולות להספיק. השגרה חשובה יותר מהאורך. כשהילד יודע שזה קצר, קל יותר להתחיל.
מורידים את שפת המבחן
במקום 'תגיד נכון' או 'לא ככה', אפשר לומר 'נעשה עוד תחנה'. חיזוק לא חייב להיות מילולי. לפעמים כוכב, צליל קטן או מעבר לתמונה הבאה מספיקים.
נותנים לילד פעולה ברורה אחת
ילדים צעירים מסתדרים טוב יותר עם מסך שמבקש פעולה אחת בכל רגע: לשמוע, להגיד, להמשיך. יותר מדי כפתורים או הסברים הופכים את התרגול למבוגר מדי.
משתפים את הקלינאית במה שבאמת קרה
במקום לזכור בעל פה אם התרגול הצליח, עדיף שיהיו תיעוד והקלטות. כך הקלינאית יכולה להבין מה קורה בין מפגשים בלי להעמיס על ההורה.

טיפ להורה

לוני בנויה כסיבוב משחק קצר: הילד שומע מילה, אומר אותה, ומתקדם בעולם. אין ציונים לילד ואין הודעות כישלון.

הערך הקליני הוא לא רק עוד חזרה, אלא היכולת לשמוע הפקות ביתיות לפי מילה ולראות התמדה לאורך שבועות.

לוני היא כלי תרגול ומעקב בין מפגשים. היא לא מחליפה אבחון, טיפול או החלטה מקצועית של קלינאית תקשורת מוסמכת.